סוגיית הארנונה בהסכמי שכירות: היבטים משפטיים ופתרונות מעשיים
בפרקטיקה המשפטית המסחרית, הסכמי שכירות מעגנים באופן שגרתי את העברת נטל תשלומי החובה, ובכללם ארנונה, אל כתפי השוכר. במסגרת זו, מקובל להטיל על השוכר את האחריות לעדכון הרשות המקומית בדבר זהות המחזיק בנכס.
ניסיוננו המקצועי העשיר כמשרד עורכי דין העוסק בהסכמים מסחריים מלמד כי לא פעם מוצאים עצמם משכירים ניצבים בפני תביעות מצד הרשות המקומית, המבססת את טענותיה על הרישום הפורמלי של הנכס. במקרים אלו, עלול המשכיר למצוא עצמו חשוף לחבות כספית משמעותית, לעיתים בהיקף של מאות אלפי שקלים, וזאת בשל מחדל השוכר מלעדכן את רישומי העירייה כנדרש.
המציאות המשפטית של עורכי דין בתחום המסחרי מורכבת אף יותר כאשר השוכר כבר פינה את הנכס או נקלע להליכי חדלות פירעון, מה שמציב אתגר משמעותי בפני המשכיר בבואו לממש את זכויותיו החוזיות, ולמעשה עלול אף למצוא עצמו מתגונן לבדו בפני תביעות מסוג זה.
לאור ניסיוננו והפרקטיקה המשפטית, אנו ממליצים על נקיטת צעדים פרואקטיביים להקטנת חשיפה משפטית:
ראשית, על אף שהחובה החוזית לעדכון הרשות המקומית מוטלת בשגרה על השוכר, מן הראוי כי המשכיר יפעל באופן אקטיבי מול העירייה כדי לוודא עדכון יזום של פרטי המחזיק. צעד מקדים זה עשוי למנוע התדיינויות משפטיות עתידיות ולחסוך משאבים רבים.
שנית, כדאי להתנות את השלמת העסקה בהצגת אסמכתא פורמלית מהרשות המקומית המעידה על עדכון פרטי המחזיק.
מן הפרספקטיבה של השוכר, התנהלות עסקית נאותה מחייבת הקפדה על מילוי חובותיו החוזיות, לרבות הסדרת תשלומי החובה והעברת החזקה בנכס בתום תקופת השכירות באופן מוסדר.
ניסיוננו המעשי מלמד כי יישום המלצות אלו מצמצם משמעותית את הסיכון המשפטי ומבטיח התנהלות עסקית יעילה ובטוחה לכל הצדדים המעורבים.
האמור לעיל מהווה מידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני, אותו נשמח להעניק בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה.
